מוסיקה מפרשת מלים

השיר המוסיקלי המוכר על הטקסט מהגדת הפסח: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" הוא דוגמה נפלאה לכיצד מוסיקה מפרשת מלים.

בשיר זה, אנו רואים ביטוי מוסיקלי שלא רק מפרש את המלים אלא גם מביא אותן לרמות נוספות של משמעות ועוצמה רגשית. לפני שנתקדם לפירוש המוסיקלי, נעיין בטקסט המקורי.

הטקסט המקורי

מתוך ההגדה של פסח:

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ,

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,

אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

ההלחנה של יונתן רזאל על מלים אלה כוללת בתוכה כמה חידושים מעניינים.

כאן אפשר להאזין להסבר שלי על שיר תוך כדי מעקב אחרי המלים.

האזנה לשיר ולהסבר המדגים את המוסיקה

לאחר שמיעת ההסבר וההדגמה, אפשר לסכם כך:

בהופעת המלים "והיא שעמדה לאבותנו לנו" בפעם השנייה, יש שינוי: במקום "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו", יונתן רזאל שר: "לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו". --שינוי מלשון עבר ללשון הווה. כמו כן, כאשר חוזרות מלים: "הקב"ה מצילנו מידם..." בפעם שנייה, הוא שר: "הקב"ה יצילנו מידם" --שינוי מלשון הווה ללשון עתיד!

בכך הצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים--עבר, הווה ועתיד!

צלילים גבוהים מדגישים ומרוממים

החידוש המשמעותי ביותר קורה לגבי המנגינה והופעת הצלילים הגבוהים ביותר בשיר. צלילים גבוהים הם תמיד אמצעי הדגשה, וכאן בשיר הצלילים הגבוהים חלים על המלים: "הקב"ה מצלינו". שם, הצלילים עולים ומגיעים לשיא, ובכך, ההדגשה היא דווקא על ההצלה של הקב"ה!

אותה תופעה מתרחשת בחלק השני של השיר שמתחיל במלים:

"שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו". כאן יש אמנם מנגינה אחרת, אבל גם בה יש שיא של צלילים גבוהים דווקא על המילה "הקב"ה"!

לפי הפירוש המוסיקלי והדגשותיו, אפשר להבין שהצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים וגם מתעלה על הכל.

בכך, מנגינה זו גם מרוממות אותנו מעלה בתקווה ובאמונה, מאפשרת לנו להתעלות מעל הנסיבות של כאן ועכשיו, ומעצימה אותנו עם ההבטחה הנצחית שהקב"ה מצילנו תמיד.