"כתונת פסים"--שיר עם מסר חזק ורלוונטי!

 כבר בכותרת השיר, אני מקבלים מסר אמביוולנטי: האם כתונת הפסים היא משהו טוב או משהו רע?

בסיפור המקראי, כתונת הפסים היא סמל של אהבת יעקב אבינו לבנו יוסף. ומצד שני, אובייקט זה הוא גם סמל של שנאה וקנאה מצד האחים של יוסף.

כנראה מעשי אבות –סימן לבנים. בשיר זה, כתונת הפסים היא הסמל של כל הגוונים השונים בעם ישראל והקושי להסתדר עמם, כי"כל פס רוצה לקלף לי את העור".

ומאידך, גם כאן בשיר יש אמביוולנטיות הבאה לידי ביטוי במשחק על מילים בעלות אותו מצלול "עור"—"אור".

למרות שיש מי שרואה את כל השוני הזה כפסים כואבים וקשים המקלפים לו את העור, יש מי שנוקט בגישה חיובית שמקבלת והמחבקת את השוני, ומאפשרת לו לומר "אתן לגוונים מעט אור." 

גישה חיובית זו מאמינה ש"כל הצבעים עוד יזהירו לכל הצדדים בעולם, לראות כולם את כולם..."

זה רק ענין של מעט אור, שיאפשר ש"הצבעים לא יסתירו אדם מאדם דם מדם ".

מדהים לשים לב כיצד הביצוע המוסיקלי של השיר על ידי מגוון אומנים שונים אף הוא נושא מסר, בנוסף למסר החזק של השיר.

הרי כל זמר אפילו לא מסיים את המשפט שהוא שר, לפני שהוא צריך לפָנות מקום למישהו אחר להשמיע את קולו. איזה מסר חשוב  על תקשורת בין-אישית וכבוד הדדי אצל אנשים כל כך שונים זה מזה!

עתה בחג האורים, ההזדמנות בשבילנו לתת לגוונים את מעט האור שיאפשר לראות כולם את כולם; לתת לצבעים בעם ישראל להזהיר כדי לראות את היחיד והייחודי שבו, וגם לאפשר את ה"יחד" של כולנו!

וברוח זו, ברצוני לספר לך שבאמצע ינואר אי"ה אפתח סדרה במוסיקה קלאסית שתהיה מבוססת על הרעיון של יחיד, יחד וייחודי, ותתייחס ליחסי הגומלין המרתקים ביניהם לאורך התקופות השונות.

לפרטים נוספים על סדרה זו, יש ללחוץ על הקישור כאן

ובינתיים חג אורים שמח עם בשורות טובות, ישועות ונחמות לכל עם ישראל.

בברכה חמה,

אביבה סטניסלבסקי